בחלק הקודם למדנו את פרק ב' ואת פתיחת המשל שמביא אדמו"ר הזקן - משל הבן הנמשך ממוח האב, הבא לבאר את היחס בין הנשמה לבורא. עצרנו באמצע הפרק, בדף ו' עמוד ב', ובחלק זה נשלים את המשל ונראה כיצד השורש האחד משתלשל ויורד דרך העולמות, וכיצד נוצרים חילוקי הדרגות בין הנשמות.
הקדמה קצרה לדברים שנלמדו עד כה:
אדמו"ר הזקן פתח את פרק ב' בקביעה שהנפש האלוקית - הנפש השנייה בישראל, כלשונו - שיש בכל יהודי ויהודי, היא "חלק אלוקה ממעל ממש". הוא האריך בזה, וכבר דיברנו בהרחבה על עוצמתו של מושג זה.
בעקבות זה נשאלה שאלה: אם כל נשמות ישראל באות מאותו מקור, אותו חלק אלוקה ממעל ממש, כיצד ייתכנו חילוקי מדרגות ביניהן? כיצד יש נשמות האבות ונשמת משה רבנו, ומן הצד השני נשמות הדורות האחרונים, דורות עקבתא דמשיחא, שדרגתן נמוכה יותר? וכן בכל דור ודור יש ראשי אלפי ישראל, שנשמותיהם בדרגת ראש ומוח, לעומת ההמון ועמי הארץ, שנשמותיהם בדרגה נמוכה בהרבה.
בשאלה מי קובע את הדרגה נעסוק בהמשך; תחילה יש לברר את השאלה המקדימה: כיצד ייתכנו חילוקי דרגות בכלל, הרי כל הנשמות באות מאותו שורש, מאותו בורא, ולכאורה היו כולן צריכות להיות שוות?
משל הבן הנמשך ממוח האב:
כדי להסביר זאת נתן אדמו"ר הזקן משל. מכיוון שיהודים נקראים בנים, כפי שראינו כבר בעמוד הראשון - "בנים אתם לה' אלוקיכם" - וכל יהודי נקרא בן לקדוש ברוך הוא, שהוא אבינו, "אבינו אב הרחמן", ניתן ללמוד מן היחס שבין בן גשמי לאביו ומצורת ההולדה וההתהוות שלו בעולם על היחס שבין הנשמה לבורא עולם. שלוש נקודות ראינו במשל:
שורש אחד לכל האיברים: משנולד הבן יש לו רמ"ח איברים ושס"ה גידים - איברים חשובים ומרכזיים, ולצדם חלקים נמוכים ביותר, שאותם אף גוזרים ומפרידים מן הגוף, כציפורניים. אף שיש דרגות שונות בכל חלק וחלק שבגוף, מן העליון שבהם ועד התחתון שבהם, כולם נמשכו מנקודה אחת ומשורש אחד בגשמיות: מאותה טיפה שמקורה במוח האב, וממנה נוצרו כל הפרטים ופרטי הפרטים עד הציפורניים.
גורם ההשתנות: מה גרם לאותה נקודה להשתנות עד שחלק ממנה נעשה לב ומוח וחלק ממנה ציפורניים? תשעת החודשים בבטן האם. במשך הזמן הולכת אותה טיפה ומתעבה ומתגשמת יותר ויותר, עד שנדרשים תשעה חודשים כדי להגיע אף אל הציפורניים.
הקשר הנמשך גם עתה: אף לאחר שהבן נולד ונעשה מציאות נפרדת מן האב, ואף לאחר שנוצרו בו חלקים נמוכים כציפורניים, אין קשרם אל האב קשר היסטורי בלבד - כאילו פעם היה הדבר באב ועתה הוא מציאות נפרדת. גם עתה קשור הבן אל האב, ואף ציפורניו קשורות אליו.
כיצד? הסדר כאן מדויק: הציפורניים יונקות את חיותן מן המוח של הבן, שהוא המחלק את התפקידים לכל האיברים. המוח של הבן קשור למוח האב אף עתה - זהו אותו קו מחשבה, והוא הקרוב והדומה ביותר למקור, ודבר זה ברור ואינו צריך אריכות. ובאמצעות המוח של הבן קשורות גם הציפורניים אל האב, שכן אין בכוחן להיות קשורות אליו באופן ישיר אלא דרך המוח בלבד.
ובלשון התניא: "וגם עכשיו בבן, יניקת הציפורניים וחיותם נמשכת מהמוח שבראש" - גם עתה, לאחר שנעשה מציאות נפרדת, יניקת הציפורניים וחיותן נמשכות מן המוח שבראש, ובאמצעותו הן קשורות אל האב.
הקשר המיוחד שבין הציפורניים למוח:
אדמו"ר הזקן מוסיף שאין הקשר בין הציפורניים למוח נובע רק מכך שכל האיברים קשורים למוח, אלא יש ביניהם קשר מיוחד: הציפורניים הן הנמוכות והרחוקות ביותר, והמוח הוא הגבוה שבכולם. שני מקורות מביא לכך:
הגמרא במסכת נדה: שלושה שותפים יש באדם - הקדוש ברוך הוא, אביו ואמו - והגמרא מפרטת את חלקו של כל שותף בבן העתיד להיוולד. באב נאמר "אביו מזריע לובן", ומן הלובן נוצרים "העצמות והגידים והציפורניים והמוח שבראש והלובן שבעין". נמצא שמאותה נקודה עצמה נוצרו הציפורניים והמוח כאחד. בלשונו כאן: "כדאיתא בגמרא נדה שם לובן שממנו גידים ועצמות וציפורניים" - את המשך הגמרא, שגם המוח שבראש נוצר מן הלובן, אינו מביא, שכן עיקר כוונתו להדגיש שהציפורניים באות מן האב, בעוד העור והבשר והשערות קשורים יותר לאם. בכך מודגש עד כמה עניין הציפורניים קשור למוח האב.
עץ חיים, שער החשמל: בסוגריים מביא אדמו"ר הזקן קשר נוסף מן הקבלה, מסוד לבושיו של אדם הראשון בגן עדן לפני החטא. לפני החטא היו לבושיו ציפורניים על כל גופו, ומה שיש לנו היום, ציפורניים בקצות האצבעות, הוא המעט שנשאר מכך (ומטעם זה יש מקומות שנוהגים להסתכל בציפורניים במוצאי שבת). וכתוב שם שציפורניו של אדם הראשון היו מבחינת "מוח תבונה" - אצלו היה לבוש הציפורניים קשור בדרגת המוח. שוב נמצא קשר מיוחד בין הציפורניים למוח.
העולה מן המשל: כל פרטי גופו של הבן קשורים אל האב באמצעות המוח של הבן. עתה יש למצוא כל פרט מפרטי המשל בנמשל, ביחס שבין עם ישראל לקדוש ברוך הוא: היכן אותה טיפת מקור, היכן תשעת החודשים בבטן האם, והיכן המוח של הבן המחבר את כל האיברים - וממילא גם את הציפורניים - אל האב.
הנמשל:
אדמו"ר הזקן כותב: "כביכול בשורש כל הנפש רוח ונשמה של כללות ישראל למעלה" - שורשן של כל נשמות ישראל אחד הוא, כטיפת מוח האב שממנה נמשכים כל הפרטים והם קשורים אליה; ובנמשל, כל הנשמות הן חלק אלוקה ממעל ממש.
ומה הם תשעת החודשים בבטן האם בנמשל? על כך הוא כותב: "בירידתו ממדרגה למדרגה" - אותו שורש אלוקי עליון ורוחני יורד ממדרגה למדרגה, כשם שאותה טיפה יורדת ומתעבה ומתגשמת במשך תשעת החודשים. וירידה זו נעשית "על ידי השתלשלות העולמות אצילות בריאה יצירה עשייה מחכמתו יתברך", כדכתיב "כולם בחכמה עשית".
לסיכום: בחלק זה השלמנו את משל הבן הנמשך ממוח האב, וראינו כיצד כל פרטי הגוף - עד הציפורניים - קשורים אל האב באמצעות המוח של הבן, כמובא מן הגמרא במסכת נדה ומן העץ חיים בעניין לבושי אדם הראשון. משם עברנו לנמשל: כל נשמות ישראל שורש אחד הן, חלק אלוקה ממעל ממש, ותשעת החודשים בבטן האם הם כנגד ירידת השורש ממדרגה למדרגה על ידי השתלשלות העולמות מחכמתו יתברך.
בחלק הבא נעסוק בארבעת העולמות - אצילות, בריאה, יצירה ועשייה - וכיצד השתלשלותם קשורה לחילוקי הדרגות שבנשמות ולצורך בראשי הדור.