"חדר" הארבע מאות וחמישה עשר בהיכל היום-יום.
יום רביעי כ"ז סיון ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, קרח, רביעי, עם פירוש רש"י.
תהילים, כ"ז בחודש, אומרים מפרק ק"ח עד סיום פרק קל"ד.
תניא, ממשיכים עדיין את פרק ז' ב"שער היחוד והאמונה". השיעור היומי בעמוד פ"ד מהמילה "וממלא", ומסתיים במילה "ותחליקו".
הפתגם היומי נלקח ממכתב שכתב הרבי הריי"צ בכ"ה ניסן תרצ"ה. המכתב מופנה לאחד החסידים, שהתלונן לפני הרבי שיש לו דאגות בענייני פרנסה, והדאגות משפיעות גם על בריאותו. הרבי הריי"צ מאריך עמו, קודם כל, בכך שיש בטבע האדם את היכולת של "מוח שליט על הלב". הוא מספר לו באריכות את הסיפור הידוע על רבי משה מייזליש, שמה שהציל את חייו היה שימושו בדבר הנפלא הזה של "מוח שליט על הלב". אם כן, קודם כל, על המוח לשלוט על הלב ולהרגיעו, שלא יהיו בו דאגות המוציאות את האדם משיווי משקלו.
מלבד זאת אומר הרבי הריי"צ, שיהודי מאמין כלל אינו אמור לחשוש מדאגות ענייני העולם או מדאגות פרנסה. ומדוע? כאן בא הציטוט שבפתגם היומי. כתב לו הרבי: "כתיב וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה" — הקדוש-ברוך-הוא יברך אותך. והיכן תשרה הברכה האלוקית? "בכל אשר תעשה". ומה נכלל בהגדרה "בכל אשר תעשה"? הכוונה למה שאתה נדרש לעשות — עליך לעשות רק את הכלי, שבו תשרה הברכה האלוקית.
וכפי שהוא מפרט: "האדם עליו רק לעשות כלי לפרנסתו". אין לאדם להיכנס לדאגות וללחצים כיצד יהיה השפע, כמה יהיה ומהיכן יהיה; עליו רק לעשות את הכלי לפרנסה — שתהיה לו איזו עבודה, איזה עיסוק שדרכו תוכל לזרום הברכה.
דבר נוסף: לא די בעשיית כלי לפרנסה, אלא כדי שהכלי יהיה כלי טוב, צריך שיהיה כלי טהור. מהי הכוונה? "ולהשתדל בכל כחו אשר הכלי יהיה טהור מכל סיג ופסולת כו'" — היינו לשמור על ההלכות השונות הקשורות למשא ומתן, בענייני הונאה, גזל ושקר וכו', מה שנקרא משא ומתן באמונה. על האדם לדאוג שהכלי שהוא עושה לפרנסתו יהיה כלי טהור, שלא יהיה בו דבר שאינו מתאים לגדרי ההלכה, אלא הכול יהיה על פי דיני התורה.
ואם עושה האדם כלי כזה, שהוא על פי דיני התורה בכל פרטיו — אזי הוא "כלי ראוי לברכה עליונה". כשהכלי נקי וטוב, הרי הוא כלי ראוי שהקדוש-ברוך-הוא יוכל להזרים דרכו את השפע.
ומהי הכוונה שיהיה "כלי ראוי"? יש כאן שתי מטרות חשובות שאנו רוצים שהכלי יוביל אליהן. הראשונה — פרנסה ברווח; שכן לא משנה גודל הכלי, והקדוש-ברוך-הוא יכול לתת גם בכלי קטן רווח גדול, והעיקר שהכלי יהיה נקי מבחינה הלכתית, ואז תהיה פרנסה בהרחבה. זו הנקודה הראשונה.
הנקודה השנייה — שהפרנסה תלך למקום הראוי; שכן יש חלילה מצב שלאדם יש פרנסה מרובה, אך הכסף הולך לכל מיני הוצאות — רפואה ודברים שצריך כל הזמן לתקן ולהחליף — כך שהוא מקבל פרנסה רבה, אך אין הכסף מגיע למצב שיוכל ליהנות ממנו. לכן צריכה להיות ברכה שהפרנסה תלך למקום הראוי ולא חלילה לעניינים שאינם טובים. וממילא אין ליהודי להיות מודאג; עליו רק לעשות את הכלי ולדאוג שיהיה טהור ונקי.
הקשר של הפתגם היומי ליד החזקה לרמב"ם. אנו נמצאים כעת בתקופה האחרונה שבה הפתגמים תואמים לספר טהרה. הגענו לספר טהרה, להלכות כלים, וכל עניינן של הלכות כלים הוא לדאוג לנקודה זו — שהכלי יהיה טהור. יש שם הלכות שונות אילו כלים מקבלים טומאה ואילו אינם מקבלים טומאה. וזהו כל תוכן הפתגם היומי: כיצד עושים כלי שיהיה כלי טהור, שדרכו יזרום השפע כראוי, בעזרת ה'.