"חדר" המאתיים ושנים עשר בהיכל היום-יום.
יום ראשון כ"ד סיון ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, יום ראשון מתחילים פרשה חדשה — קורח, פרשה ראשונה עם פירוש רש"י.
תהילים, כ"ד בחודש, אומרים מפרק קי"ג עד וכולל פרק קי"ח.
תניא, ביום הזה עדיין ממשיכים בפרק ז' ב"שער היחוד והאמונה". השיעור היומי מתחיל בעמוד פ"ג במילים "והנה מכאן", ומסתיים בעמוד 166 במילים "הכל אחד".
הפתגם היומי נלקח ממכתב שכתב הרבי הריי"צ בתאריך של היום, כ"ד סיון, שלוש שנים קודם לכן — כ"ד סיון בשנת ת"ש. המכתב מופנה ליהודי, וכפי שכתוב בפתיח המצוטט: "השואל במה היא ההתקשרות שלו אלי, מאחר שאין אני מכירו פנים". אותו יהודי שאל את הרבי מה יוכל לעשות כדי להיות קשור אליו, ועל כך משיב הרבי הריי"צ שאף שאין ביניהם היכרות ואינו מכיר את פניו, בכל זאת אפשר להיות קשורים.
לפני התשובה כיצד ייתכן קשר ללא היכרות פנים — שזהו המשך הפתגם — מופיע במכתב קטע מעניין שבו מתייחס הרבי הריי"צ למושג "היכרות". מהי היכרות בין הרבי לחסיד? "היכרות פנים" אין פירושה הכרת מראה הפנים או תמונה, אלא, כפי שהוא מפרט, היכרות אמיתית היא היכרות רוחנית: לדעת מה אתה לומד, כיצד אתה מתנהג בקיום המצוות, ומה מצב מידותיך — זו נקראת היכרות רוחנית.
והיכרות זו, אומר הרבי הריי"צ, תלויה בך: אם תכתוב מה אתה לומד, מה הנהגתך, מה מידותיך ובמה אתה עוסק — אזי אכיר אותך. זהו ביחס להיכרות.
אך השאלה היא מהי ההתקשרות; שכן ייתכן שיש היכרות ואין התקשרות, שכן ההתקשרות עניין נוסף הוא. ועל כך מסביר הרבי הריי"צ: ההתקשרות האמיתית, אם רצונך להיות קשור בקשר אמיתי לרבי, באה לידי ביטוי על ידי לימוד התורה. כאמירה יסודית ראשונה — הבסיס של התקשרות אמיתית חייב להיות דרך תורה בלבד.
אותו יהודי כתב לרבי מה הוא לומד ואילו מצוות הוא מקיים — אך זו היכרות, ועדיין אין זו התקשרות. מהי ההתקשרות דרך תורה? כאשר לומדים את מאמרי החסידות של הרבי הריי"צ, קוראים את שיחותיו, ומתחברים "עם ידידי אנ"ש ותלמידי התמימים יחיו בלימודם ובהתוועדותם" — שאתה לומד עם חסידים ומתוועד עמם — "ומקיים בקשתי באמירת תהילים ובשמירת זמני הלימודים". בקשת הרבי לומר תהילים היא אמירת התהילים היומי בכל יום, ואמירת כל ספר התהילים בשבת מברכים; ושמירת זמני הלימודים — שאם מדובר בתלמיד ישיבה, שישמור על הסדרים, ואם מדובר באדם נשוי, שילמד את השיעורים שהרבי רוצה שכל יהודי ילמד בכל יום. וכאשר מקיימים עניינים אלו, "הנה בזה יהיה ההתקשרות"; ההתקשרות תלויה בזה.
נמצא, כאמור, שיש היכרות ויש התקשרות, וכאן ישנה התייחסות לעניין ההתקשרות.
והקשר לפתגם זה בספרי יד החזקה לרמב"ם, בהמשך להיותנו בספר טהרה, הוא להלכות טומאת אוכלין, וקשר מעניין הוא [ויש על הלכה זו שברמב"ם גם שיחה ארוכה של הרבי]. הרמב"ם אומר שמאכל נעשה טמא אם נגע בדבר טמא, בשרץ וכדומה, אך יש תנאים שרק בהתקיימם יכול המאכל להיטמא — אחד מהם הוא שיהיה מאכל אדם, שכן מאכל בהמה אינו נעשה טמא.
ויש עוד תנאי, שאם הוא מתקיים לא ייטמא המאכל אף אם הוא מאכל אדם ואף אם נגע בו קודם לכן משקה — מה שנקרא "מוכשר לקבל טומאה": כל עוד המאכל מחובר וקשור לשורשו, אומר הרמב"ם, אפילו בשורש קטן, אינו מקבל טומאה; כדי לקבל טומאה עליו להיות מנותק. וזהו תוכן הפתגם היומי: מה שגורם לך להיות קשור מבחינה רוחנית — כאשר אתה קשור, הדבר שומר עליך שלא יחול על האדם, חלילה, היפך הטהרה.