"חדר" המאתיים וחמישה בהיכל היום-יום.
יום ראשון י"ז סיון ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, שלח, פרשה ראשונה עם פירוש רש"י.
תהילים, י"ז בחודש, מפרק פ"ג עד וכולל פרק פ"ז.
תניא, אנו נמצאים ב"שער היחוד והאמונה". ביום הזה מתחילים פרק ו' מהמילה "והנה" שבתחילת הפרק, והשיעור מסתיים בעמוד 160 במילה "בחסד".
הפתגם היומי הקצר נלקח ממכתב שכתב הרבי הריי"צ בי"א סיון תרצ"ה. במכתב זה הוא מבאר באריכות, שעיקר העבודה הנדרשת מיהודי — עבודת ה' — מטרתה לעשות מכל דבר גשמי כלי לאלוקות. הוא מביא דוגמאות מוכרות: לקחת את הצמר שבעולם ולעשותו ציצית; הקלף, העור והרצועות — לתפילין. ואפילו בגוף האדם: מוחו הגשמי, כשהוא מבין עניין אלוקי והשכלה אלוקית, נעשה כלי לאלוקות; וכן ליבו של האדם, בשר הלב, כשהוא מתעורר באהבת ה' או ביראת ה', נעשה כלי לאלוקות, וכן הלאה. כל מטרת האדם היא לזכך את העולם.
אולם בחיים ישנן פעמים רבות שהתורה מורה לאדם, כשהוא רואה את המצב, לברוח ולפרוש ממיני עניינים. שלא יחשוב אדם שהפרישות היא העבודה והמטרה. וכאן בא הפתגם ללמדנו, שהפרישות מענייני העולם, שלעתים חובה לעשותה — כמו רופא הבא לרפא אדם החולה במחלה מדבקת וזיהומית. מה תפקידו של הרופא? לרפאו. אלא שיש שלבים שבהם על הרופא ליצור לעצמו הגנות שונות כדי שלא ייפגע בעצמו מן המחלה שבה הוא מטפל. ובכן, מה תפקידו — לעשות את ההגנות על עצמו או לרפא את החולה? ברור שהמטרה היא לרפא, אלא שבשלבים הראשונים של הטיפול בחולה עליו קודם כל להגן על עצמו.
הוא הדין ליהודי ברוחניות ובעבודת ה': יש שלב שבו על היהודי להגן על עצמו, פשוט להיזהר שלא ייטמע וייפול בענייני העולם. וצריך לדעת מהו התפקיד ומהו הדבר המשני.
אקרא את לשון הפתגם: "לא רק שאין להנות מעולם הזה במלוא מובן המילה, אלא [שכל ההיתר בזה הוא] רק הכנה טובה לעבודה". כלומר, כדי שהעבודה תהיה טובה, ההכנה לכך היא: אל תהיה שקוע בענייני העולם וליהנות מהם באופן המקסימלי; שים לעצמך מעצור שלא להיות שקוע בענייני העולם. שכן מהו עיקר ותכלית העבודה? "ענין העבודה הוא לעשות את הגשמי כלי לאלוקות".
עיקר עבודת האדם היא להתעסק באופן חיובי עם ענייני העולם ולעשותם כלי לאלוקות — כפי שדיבר הרבי באינספור שיחות ומאמרים על תפקיד היהודי בעולם, שהוא לעשות "דירה בתחתונים". [ניקח לדוגמה, כשהתחילו שיעורי התניא בגלי הרדיו בארצות-הברית לפני שנים, דיבר הרבי באריכות שלא כמו הסבורים שהכנסת חסידות לרדיו היא ירידה בכבוד החסידות; אדרבה, כל מה שנברא בעולם — הכלי הנפלא הזה שיכול להעביר מסרים ממקום למקום — נברא כדי ליצור דרכו צינור לאלוקות. זה נקרא לזכך את העולם עבור אלוקות.]
ובאשר לקשר בין הפתגם ליד החזקה לרמב"ם: אנו נמצאים כעת בספר טהרה, והפתגם הקודם שראינו היה בסוף הלכות טומאת צרעת. גם פתגם זה קשור לאותו נושא, שכן בסוף הלכות טומאת צרעת מדבר הרמב"ם באריכות על כך שאדם צריך להתרחק מלשבת בין דוברי לשון הרע ובין הליצנים, ועד כמה עליו להתרחק מהם. ועל כך בא הפתגם ואומר: ודאי שצריך להתרחק ממצב זה, אך אין זה התפקיד העיקרי שלמענו יורדת הנשמה לעולם. עיקר התפקיד והעבודה, כפי שדיברנו קודם באריכות, הוא החיובי — לעשות את הגשמי כלי לאלוקות.