"חדר" המאה תשעים ושבעה בהיכל היום-יום.
יום שבת ט' סיוון ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, נשא, שביעי עם פירוש רש"י.
תהילים, ט' בחודש, מפרק מ"ט עד פרק נ"ד כולל.
תניא, ביום הזה מסיימים את פרק ב' ב"שער היחוד והאמונה". השיעור מתחיל במילה "וכל שכן" ומסתיים בסוף הפרק במילה "הבריאה", שניהם בעמוד 154.
הפתגם היומי הוא המשך לאותה שיחה שממנה נלקח הפתגם של היום הקודם. הפתגם הקודם היה מאסרו של חג השבועות, מתוך שיחה שאמר הרבי הריי"צ באסרו חג השבועות בשנת תש"ב. שם דובר על כך שהעולם נקרא "גינת אגוז", וכפי שאמר הרבי הריי"צ בשיחתו, יש גם באגוז מעלות טובות — כדברי המדרש; וכך גם ליהודי יש מעלות טובות. הקליפה הקשה של האגוז מסמלת את העקשנות היהודית החזקה — שלא לעשות פשרות בתורה ובמצוות, ולהיות עקבי במה שצריך לעשות. ובהמשך לזה בא הקטע שלפנינו, שהוא הפתגם היומי.
נקדים עוד מילה: השיחה נאמרה בהתכנסות מיוחדת של ארגון "מחנה ישראל", הנקרא "ארגון משניות בעל פה". היו עורכים הגרלה בין כל המשתתפים, וכל אחד היה מקבל מספר פרקים שעליו לדעת את משניותיהם בעל פה במהלך השנה, ולשננם בכל מקום שמותר על פי תורה לומר בו דברי תורה. באופן זה למדו כל המשתתפים יחד בעל פה את כל ששה סדרי משנה. בהקשר להתכנסות זו של ההגרלה היה הרבי הריי"צ נוכח ואמר את השיחה.
ואז בא ההמשך, הקטע הנלמד כעת, הכתוב ביידיש, ונתרגמו. הוא פותח ואומר: "העולם זקוק לאויר טהור, וטהרת האויר היא רק על ידי אותיות של תורה; ואותיות התורה הן גם שמירה כללית וגם שמירה פרטית" — לאותיות התורה יש הסגולה שהן שמירה כללית ואף שמירה פרטית.
על ידי החלוקה שעושים בין ששת סדרי המשנה — שמגרילים מי יקבל אילו פרקים לדעת בעל פה — מקיימים את הלימוד באופן של "ובלכתך בדרך" האמור בקריאת שמע. כל אחד ישנן את משנתו בכל מקום שיהיה, בכל שטח ובכל מקום, ויחזור בעל פה את המשנה שקיבל בגורל; ודבר זה יאיר את ההתקשרות והחיבור שבין יהודים לקדוש-ברוך-הוא. שהרי המילה "משנה" היא אותיות "נשמה".
קשה מאוד למצוא את האותיות המתאימות לבטא את התועלת העצומה, ואת השמירה הגדולה — הכללית והפרטית — שהשינון הסדיר של משניות בעל פה יביא בעזרת השם; קשה למצוא מילים לבטא את העוצמה. אין את המילים לבטא את גודל נחת הרוח שגורמים לקדוש-ברוך-הוא בשינון משניות בעל פה. וכל זה מה עושה בסך הכול? מביא טהרה לאוויר, מביא טהרה לעולם.
היתה לנו הפסקה ארוכה יחסית, של כמעט שלושה שבועות, שבה לא דיברנו על הקשר שבין הפתגם היומי לסדר הספרים ברמב"ם. מפעם לפעם, בין סיום ספר לתחילת הספר הבא, יש הפסקה של כמה ימים, וכאן היתה הפסקה של כמעט שלושה שבועות. כעת מתחיל, בפתגם זה ובפתגמים של הימים הבאים, הקשר לספר טהרה ברמב"ם.
בספר טהרה, כמו בכל ספר, מביא הרמב"ם פסוק מן התורה שבכתב המשמש פתיח לכל הפרקים הבאים אחריו. ספר טהרה פותח בפסוק "לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי". המפרשים אומרים על פסוק זה, שבו מבקש היהודי מהקדוש-ברוך-הוא שייתן לו כוח של טהרה, שיוכל להתגבר על כל ענייני הנפש הבהמית וכל ההפרעות. וזה תוכן הפתגם היומי, כפתיח לכל הפתגמים הבאים — להביא את הטהרה ואת טהרת האוויר, הבאה מן השמירה הכללית והשמירה הפרטית, לשמור על האדם שלא ייפול בעניינים בלתי-רצויים, ובכללם ענייני היצר הרע ודברים אחרים הנכללים בפתיח "לב טהור ברא לי אלקים" — על ידי המשניות שעליהן הוא מדבר.