"חדר" העשרים וחמישה בהיכל היום-יום.
יום חמישי ז' סיון, ב' דחג השבועות ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, נשא, חמישי, עם פירוש רש"י.
תהילים, ז' בחודש, מפרק ל"ט עד וכולל פרק מ"ג.
תניא, ביום הזה מתחילים את החלק השני שבתניא — "שער היחוד והאמונה" — מפרק א' עד סיום פרק א'. את כל פרק א' לומדים ביום הזה, ז' בסיון.
הפתגם היומי נותן לנו את סדר הנהגת הקהל בעת שהכהנים מברכים את העם בחגים. כידוע, בעיקר בחוץ-לארץ נושאים כפיים רק בחג; וביום זה, ז' סיון, שהוא היום השני של החג, נושאים בחוץ-לארץ כפיים. באותו יום חמישי, פרשת נשא, לומדים גם בשיעור החומש את ברכת הכהנים, ומכאן מביא הרבי את סדר ההנהגה בעת שהכהנים עולים לדוכן בחגים.
יש כאן שני דברים: ראשית, כיצד צריכה להיות תנועת ראשו של הקהל המתברך בעת אמירת הכהנים את המילים; ושנית, כשמגיעים לחלקה האחרון של ברכת הכהנים — יש תפילה מיוחדת שהקהל אומר בשלושת הקטעים האחרונים, בעת שמנגנים את הניגון המיוחד של ברכת הכהנים.
מניין אנו יודעים את כל הסדר הזה? מתוך יומנו של הרבי משנת תרצ"ג, ממה שסיפר לו הרבי הריי"צ. שכן מסופר שאדמו"ר הזקן היה לוקח את נכדו, את הצמח-צדק, מתחת לטליתו בעת ברכת כהנים; עד חתונתו היה הצמח-צדק נמצא תמיד מתחת לטליתו של הסבא, אדמו"ר הזקן. וכך ראה הצמח-צדק מה עושה הסבא בעת ברכת הכהנים, ומזה סיפר לחסידים, ומכך אנו יודעים כיצד יש לנהוג.
אותו דבר מספר הרבי הריי"צ על עצמו, שכשהיה ילד היה עומד על כיסא מתחת לטליתו של אביו, ואדמו"ר הרש"ב, אביו, היה מראה לו באצבע עד היכן אומרים בתפילת "ריבונו של עולם" הנאמרת בעת הניגון — היכן מפסיקים בכל אחד מן הקטעים.
נעיין בפתגם במקורו. כתוב כך: "נשיאת כפים" — הכוונה שהכהנים מנשאים את כפיהם לברכת הכהנים. בשעה שאומרים תיבת "יברכך", המילה הראשונה, "המתברך" — כל אחד מן הקהל המקבל את ברכת הכהנים — "ראשו באמצע", הראש צריך להיות נוטה לכיוון האמצע בעת שמיעת המילה "יברכך".
"ה'", המילה השנייה שבברכת הכהנים — "מיסב ראשו לימינו שהיא שמאל המברך"; כל אחד מן הקהל צריך שיהיה ראשו נוטה לצד ימין. שכן המברך עומד עם פניו אליך, ומה שאצלו הוא צד שמאל — אצלך הוא ימין; אתה נוטה את ראשך לימינך, שהיא שמאל המברך. במילה השלישית, "ושמרך", אתה מחזיר את הראש לאותו מקום שהיה בעת אמירת "יברכך" — חזרה לאמצע. וממשיך במילה "יאר" — נוטה עם הראש לצד שמאל, לשמאלו, שהוא ימין המברך, וכן הלאה.
כלומר, בכל מילה חוזר הדבר: התחיל מן האמצע, ואז ימין, אמצע, שמאל, אמצע, ימין, אמצע, שמאל, וכן עד הסיום. לפי סדר זה, כשמגיעים למילה האחרונה "שלום" — "ראשו באמצע" באמירת "שלום"; ראשו של המתברך נמצא באמצע כמו במילה הראשונה "יברכך". זה בנוגע להיכן צריך ראשו להיות נוטה בעת שמיעת הברכה מן הכהנים.
כעת מתייחס הרבי למתי אומרים את תפילת "ריבונו של עולם" המיוחדת. כידוע, בעת אמירת ברכת הכהנים בחגים יש ניגון מיוחד — השליח-ציבור מנגן והכהנים מנגנים. מה מקורו של ניגון זה? הרבי הריי"צ מספר באחת ההתוועדויות שהוא שמע את הניגון בפעם הראשונה כשהיה בריגא, והניגון לקח אותו מאוד ופעל והשפיע עליו, והתחיל להתעניין מהו מקורו.
וכך מסופר שם: החסיד רבי שמואל יעקב כ"ץ סיפר לו שקיבל מאביו, ואביו קיבל מאביו — שהסבא היה מן המקהלה של האדמו"ר האמצעי — שהאדמו"ר האמצעי ביקש ממקהלתו שיחברו ניגון מיוחד לברכת הכהנים. הם ניגנו וחיברו ניגון אחד, ולא מצא חן בעיני האדמו"ר האמצעי; חיברו ניגון אחר, עד שלבסוף התחבר ניגון זה. ואומר שם הרבי הריי"צ, שכשמתבוננים בתוכן ברכת הכהנים ובתוכן הניגון, אפשר להבחין שהניגון מכוון ממש לתוכן ברכת הכהנים.
הכהנים מנגנים לאורך כל ברכת הכהנים, אך כשמגיעים לסיום — לשלוש המילים האחרונות ולשלושת הקטעים האחרונים שהכהנים מנגנים — אומרים את תפילת "ריבונו של עולם", ומחלקים אותה לשלושה חלקים, כפי שהרבי מפרט. מתי אומרים את מילות התפילה? דווקא בשעה שהכהנים מנגנים; אין אומרים אותן בשעה שהכהנים אומרים את מילות הברכה, אלא רק בינתיים, בעת הניגון. אך כשהכהנים אומרים את מילות הברכה יש לשמוע, ולפיכך אין אומרים אז את התפילה, אלא מקשיבים לברכה, ובניגון ממשיכים עוד קטע.
וכיצד מחלקים את הקטעים? הדבר הוא רק בניגוני שלוש המילים האחרונות, "וישם לך שלום": כשהכהנים מנגנים את המילה "וישם", אומרים עוד קטע בתפילה — מהמילה "ואם" עד המילה "אלישע"; וכשהכהנים מנגנים את הקטע השלישי והאחרון של המילה "שלום", אומרים את הקטע האחרון בתפילה — מהמילה "וכשם" עד המילה "לטובה".
עתה נשארו שלוש המילים האחרונות: "ותשמרני ותחנני ותרצני". מתי אומרים אותן? כאן יש שינוי ממה שאמרנו קודם. קודם אמרנו שבעת שהכהנים אומרים את מילות הברכה אין אומרים דבר, אלא רק בניגון; אך כאן יש יוצא מן הכלל במילה האחרונה "שלום" שהכהנים אומרים. בשעה שהכהנים אומרים את המילה "שלום", אנו מסיימים את שלוש המילים האחרונות של ה"ריבונו של עולם": "ותשמרני ותחנני ותרצני", ואז מסיימים, ועונים "אמן" על ברכת הכהנים.
קטע התפילה המיוחד שהקהל מתפלל בסיום ברכת הכהנים, המתחיל במילים "אדיר במרום" — את מילים אלו אומרים לאחר עניית "אמן" על ברכת הכהנים, על הברכה השלישית, בעוד הטלית על פניו. שכן בעת ברכת הכהנים מכסים את העיניים ואת הראש בטלית, ובעוד הטלית על פניו אומרים את קטע התפילה האחרון המתחיל במילים "אדיר במרום". זהו סדר ברכת הכהנים, כפי שראה הצמח-צדק כיצד נהג בעניין זה אדמו"ר הזקן.