"חדר" המאה תשעים ושניים בהיכל היום-יום.
יום שני ד' סיוון, מ"ח לעומר, ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, נשא, שני, עם פירוש רש"י.
תהילים, ד' בחודש, מפרק כ"ג עד וכולל פרק כ"ח.
תניא, ממשיכים את פרק נ"ג. השיעור היומי מהמילים "ובבית שני", ומסתיים בעמוד 148 במילה "בראת".
הפתגם שאנו לומדים היום הוא המשך לפתגם שקראנו ביום הקודם, ג' סיוון; שניהם באים ברצף באותו מכתב שכתב הרבי הריי"צ בשנת ת"ש, מכתב המיועד לתלמידי הישיבות בארצות-הברית וקנדה. במכתב כותב הרבי הריי"צ לתלמידים, בין השאר, שחג השבועות הוא חג מיוחד שלהם — של התלמידים לומדי התורה.
הוא מביא את לשון הגמרא, שרב יוסף אמר על חג השבועות: "אי לאו האי יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא". כלומר, רב יוסף אמר על עצמו: "אלמלא יום זה של מתן תורה, שהתורה רוממה אותי, הרי יש בשוק אנשים רבים ששמם יוסף, ולא הייתי מקבל את מעמדי המיוחד". התורה מרוממת את האדם, ורוממות זו היא רוממות אמיתית.
הוא אומר שם, שאין זו חלילה רוממות של גאווה וגסות הרוח, או של עשירות גשמית הקיימת היום ונעלמת מחר, אלא אושר אמיתי, נצחי ואלוקי — זו הרוממות האמיתית שהתורה נותנת. וכדי לזכות ברוממות זו, כותב הרבי הריי"צ, על האדם לקבל את התורה מתוך הכשרה ביראת שמים; לימוד ביראת שמים הוא המביא את הרוממות האמיתית שבלימוד התורה.
לכן הוא פונה לתלמידי הישיבות ואומר, שזו זכותם של התלמידים — שהם עצמם לומדים תורה ביראת שמים, ונוסף על כך הם מעוררים את אחיהם הצעירים, תלמידים צעירים אחרים, שאף הם ישקדו בתורה, ומעוררים את הציבור שישלחו את בניהם למוסדות תורה. כל זה מחזק שחג השבועות הוא חגם של התלמידים.
בהמשך הוא מביא — הוא הפתגם שקראנו אתמול — שחג השבועות הוא יום שבו הקדוש-ברוך-הוא מטריד את המקטרג על עם ישראל, את השטן המקטרג על עם ישראל. עתה נסיים ונראה את המשך הדברים, הוא הפתגם היומי.
לשון הפתגם: "חג השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד התורה והעבודה ביראת שמים". בפתגם הקודם למדנו שביום זה מטריד הקדוש-ברוך-הוא את השטן שלא יקטרג על עם ישראל, ובזה כשלעצמו יש מעלה עצומה — שעם ישראל נמצאים במצב שאין השטן יכול לקטרג עליהם. עתה מוסיף הפתגם, שאם יש לך יום נפלא כזה ומתנה גדולה כזו שאין בה מקטרג, אתה יכול גם לנצל זאת בפועל, שכן זהו "זמן מוכשר" — הזמן המתאים ביותר שבו יכול האדם לעשות הכול ולהצליח בהחלטות הקשורות ללימוד התורה ולעבודת השם ביראת שמים.
וכן ממשיך הפתגם: "להתעסק בתשובה בהנוגע לתורה, באין מפריע משטן המקטרג". מהי הכוונה "להתעסק בתשובה"? הוא מסביר שם במכתב, שתשובה אינה רק במובן הפשוט — שאדם אינו מקיים מצוות ועושה חטאים וצריך לחזור בתשובה, שזו המשמעות הפשוטה של תשובה — אלא תשובה עמוקה הרבה יותר: אתה אמנם מקיים מצוות ולומד תורה, אך עליך לחזק אצלך את ידיעת התורה ביראת שמים, לחזק את פנימיות חיבורך לתורה. זו כוונתו כאן ב"להתעסק בתשובה בנוגע לתורה" — שהתורה תהיה ביראת שמים.
וביום זה אפשר לקבל את היכולת ואת הכוח להצליח בכך, באין מפריע משטן המקטרג. כפי שראינו בקטע שצוטט בפתגם של היום הקודם, שביום זה מטריד הקדוש-ברוך-הוא את השטן ואינו מקטרג, וממילא אין מפריע ליהודי לקבל החלטה טובה בכל הנוגע לזה — בדוגמת זמן התקיעות בראש השנה והיום הקדוש של צום הכיפורים. כשם שבתקיעות ראש השנה מתבלבל השטן ואינו יכול להפריע, וכשם שביום הכיפורים עיצומו של יום יש בכוחו להטריד את המקטרג —
כך הוא הכוח המיוחד של חג השבועות, שהקדוש-ברוך-הוא עושה אותו דבר. ואז על היהודי לנצל הזדמנות זו ולעשות הכול לטובת התורה, העבודה והתשובה, שהכול יהיה ביראת שמים. זו המשימה המיוחדת במיוחד לתלמידי הישיבות — זהו עיקר חגם.