"חדר" המאה חמישים ושניים בהיכל היום-יום.
יום רביעי כ"ג ניסן, איסרו חג, שמונה לעומר, ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, אחרי מות, רביעי, עם פירוש רש"י.
תהילים, כ"ג בחודש, אומרים מפרק ק"ח עד וכולל פרק קי"ב.
תניא, נמצאים בשיעור היום בפרק מ"ב. השיעור היומי מתחיל במילים "והנה כל", שבעמוד 120, ומסתיים בדף ס"א במילים "ליודעי בינה".
הפתגם היומי הוא פתגם קצר שמקורו בשיחה שאמר הרבי הריי"צ באחרון של פסח שנת תרצ"ה. שם סיפר הרבי הריי"צ על דיבור שהיה בין האדמו"ר האמצעי לרבי מרדכי מטשרנוביל, בעת חתונה שהיתה בזלובין, ושם שאל האדמו"ר האמצעי את רבי מרדכי מטשרנוביל אם באחרון של פסח הוא מרגיש את ההארה של המשיח; והיה ביניהם דיבור בעניין.
בקטע הבא אומר הרבי הריי"צ, שדיבור זה על הרגשת גילוי המשיח היה לבעלי מדרגות — האדמו"ר האמצעי שואל את רבי מרדכי מטשרנוביל, ומדובר שם בעניינים נעלים. אך לא כולם שייכים לדרגות גבוהות אלו, ובכל זאת יש בעניין גילוי המשיח שבאחרון של פסח דבר השייך לכל אחד ואחד, לכל יהודי. וזה בא בהמשך, בקטע שלפנינו, שבו מסביר הרבי את משמעותו של גילוי הארת משיח באחרון של פסח, השייכת לכל יהודי. פתגם זה נאמר באיסרו חג — היום שבו כבר יצאנו מפסח, אך עדיין קושרים אותו לפסח, לפני המעבר לימי החול הרגילים של תקופת הקיץ.
נקרא את הפתגם: "ישנו הענין שבאחרון של פסח יש גילוי של משיח, השייך לכל ישראל" — כיצד עניין זה של גילוי המשיח שייך לכל יהודי ויהודי; היכן הדבר בא לידי ביטוי בחייו של כל אחד בעבודת השם שלו, ומה הוא מקבל מכך שמאירה הארת משיח באחרון של פסח.
וכך הוא מסביר: בשיחה אומר הרבי הריי"צ שבתשרי, אף שיש בו ימי חגים גבוהים, המעבר מתשרי לחורף הוא מעבר הדרגתי — וכמו שכתוב "ויעקב הלך לדרכו", מעבר מסודר; אך מפסח המעבר קשה הרבה יותר.
מדוע? על כך הוא אומר: "פסח הרי הוא ה"מדלג"" — פסח הוא חג שיש בו עניין של דילוג; שהרי גם הקדוש-ברוך-הוא "פסח", דילג, ושמו של החג "פסח" מלשון דילוג, המורה על גילוי אלוקי שלמעלה מן הרגיל ולמעלה מטבע הבריאה. "וליל שימורים" — פסח נקרא ליל שימורים, לילה המשומר מן המזיקים; היינו, שזהו גילוי שאין בו שום נגיעה לעניינים שהם היפך הטוב, ואין להם שום מגע ביום נעלה זה. "ובכלל חשים חירות" — בכלל, פסח הוא תחושה של חירות, שאתה משוחרר מכל הכבלים ומכל העניינים הבלתי-ראויים.
וכשאתה נמצא במהלך פסח, אתה כמו מרחף בתחושה עילאית ביותר. "ולאחר מכן נופלים לתוך העולם" — לאחר פסח, לאחר ימים מרוממים אלו, אתה נוחת אל העולם, אל ימי החול הרגילים; וכיצד נוצר המעבר מימים מרוממים לימים אפורים ורגילים? עלול הדבר להיות נחיתה וניתוק מוחלט.
"ולזה הוא הגילוי של משיח" — לשם כך אנו מקבלים באחרון של פסח את הגילוי של משיח. מהו עניין גילוי המשיח, וכיצד הוא שייך לכל יהודי — מה הוא נותן לכל אחד? "הכח הנותן תוקף כזה גם בעולם" — יום זה, אחרון של פסח, נותן ליהודי כוח ותוקף, שגם כאשר אתה יורד לאחר פסח, לאחר שהתנתקת מרוממות היום ועובר לימים רגילים, לא תהיה לך חלילה נפילה וריסוק. הגילוי של משיח שביום זה נותן כוח לכל יהודי לתרגם את הרוממות, את החירות ואת "ליל השימורים" של פסח אל חיי היום-יום — ולחיות בסדר המסודר של ימי החול של הקיץ, אך עם אותה רוממות שהיתה לו בפסח.
בשיחה הראשונה של אחרון של פסח שנת תשמ"ד דיבר הרבי באריכות רבה — זה היה נושא השיחה — כיצד אחרון של פסח הוא כמו ממוצע בין הימים המרוממים של פסח לבין המעבר לימות השנה; ממוצע הנותן לך את היכולת לרדת למטה ולקבל זאת בצורה טובה ובריאה.