"חדר" המאה שלושים ותשעה בהיכל היום-יום.
יום חמישי י' ניסן ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, מצורע, חמישי, עם פירוש רש"י.
תהילים, י' בחודש, אומרים מפרק נ"ה עד פרק נ"ט כולל.
תניא, מתחילים היום פרק מ"א, מתחילת הפרק, מהמילה "ברם". השיעור היומי מסתיים באותו עמוד, עמוד נ"ו, במילים "עבודת עבד".
הפתגם היומי נלקח ממכתב שכתב הרבי הריי"צ בט' שבט תרצ"ט, ליהודי שבישר לו כי נבנה מקווה באזור מגוריו וכבר משתמשים בו במידה רבה. הרבי הריי"צ מעודדו במכתב, שאף כי קיומו של המקווה והשימוש בו הם דבר מצוין — עדיין אין די בכך; עתה עליו להתחיל בתעמולה גדולה מאוד, שכל הנשים באזור ישתמשו בו בפועל.
הרבי הריי"צ מדבר עמו שם במילים חריפות וחזקות מאוד, עד כמה צריך העניין לנגוע לו ממש בנפש. הוא אומר לו, שמצד אחד היה צריך לזעוק בעניין בקול מר צורח — פשוט לצעוק — על כל אלה שאינם מקיימים את עניין הטהרה. הרבי הריי"צ מתאר שם אילו נזקים בבריאות נגרמים לילדים שנולדו שלא בטהרה, כיצד נגרם נזק בלתי הפיך, וכיצד כשיגדל הילד יבוא בטענה להוריו: "כיצד גרמתם שנוצר בי כתם בלתי הפיך כזה?". הרבי הריי"צ נתן לו כלים רבים כיצד לדבר עם אנשים ולעורר אותם.
אך יחד עם זאת הוא אומר, שהתעמולה צריכה להיות בשקט ובסבלנות. כלומר, אף שהיה מקום לעשות רעש גדול, כדי להצליח צריך לעשות זאת בשקט ובסבלנות, ולפעול את העניין בפועל ממש.
ומכאן הקטע שממנו לקח הרבי את הפתגם היומי, שהוא המשך המכתב. הרבי מביא רק את כותרת הנושא — "בדבר התעמולה בענין טהרת המשפחה במושבו", שהיא סיכום דברי הרבי על נושא המכתב — ומכאן ואילך זהו ציטוט ממכתב הרבי הריי"צ. "יתבונן בזה" — הרבי הריי"צ רוצה לעורר את היהודי באיזה מרץ עליו לפעול.
הרבי הריי"צ אומר לו: התבונן עד כמה רציני העניין. "אילו יצוייר אשר ה' אנה לידו" — אילו יכולת לדמיין שהקדוש-ברוך-הוא זימן לידך "להציל מושב יהודים מכיליון, רחמנא ליצלן", ובכוחך עתה להציל מושב שלם שלא יבואו חלילה לאבדון — "הנה בטח היה מוסר נפשו על זה", בוודאי היית מוסר נפשך להצילו, ולא זו בלבד, אלא "והיה מהלל ומשבח את השי"ת על גודל החסד לזכותו בזכות גדול כזה" — היית אומר: תודה, ריבונו של עולם, שנתת לי זכות להציל מושב שלם של יהודים.
אומר לו הרבי הריי"צ: אילו היה זה נושא כזה, ברור שכל אחד היה שמח לעשותו. וממשיך: "על גודל החסד לזכותו בזכות גדול כזה, כן, ויותר מכן, היא תעמולה זו" — התעמולה לפעול שאנשים ישתמשו במקווה ויחיו חיי טהרה גדולה יותר מהצלת מושב שלם מכיליון, "שהיא הצלת נפשות ממש" — בנפש ובגוף כאחד. וכמה מאמץ, אם כן, יש להשקיע בעניין זה.
ידוע שאחד מעשרת המבצעים שעורר הרבי בתמוז תשל"ד הוא מבצע טהרת המשפחה, לפעול בעניין במרץ רב.
לסיום, רמז מסוים לכך שהפתגם מופיע בסדר הרמב"ם: אנו נמצאים כעת בספר העבודה, בפרק הרביעי שבהלכות ביאת מקדש. באותם פרקים, בפרק ד' שם, יש התייחסות לאדם שנשא אישה וחי עמה באיסור, והדבר נוגע לדיני הקרבנות — שכן אם חלילה נעדרת הטהרה, יש בזה איסורי לאוין, שגם עליהם מדובר בחלק זה שברמב"ם.