"חדר" המאה שלושים ואחד בהיכל היום-יום.
יום רביעי ב' ניסן ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, תזריע, רביעי, עם פירוש רש"י.
תהילים, ב' בחודש, מפרק י' עד פרק י"ז כולל.
תניא, נמצאים עדיין בפרק ל"ט. השיעור מתחיל בעמוד נ"ג במילים "והנה שכר", ומסתיים בעמוד 106 במילים "קדם ה'".
בפתגם היומי מתייחס הרבי לרבי הרש"ב, שיום הסתלקותו חל ביום זה, ב' ניסן. וכך כותב הרבי: "הילולא של כ"ק אאמו"ר [הרש"ב נ"ע]" — יום זה, ב' ניסן, הוא יום ההילולא, יום ההסתלקות של אביו של הרבי הריי"צ, הוא הרבי הרש"ב. "הסתלק אור ליום א' ב' ניסן שנת תר"ף ברוסטוב" — ההסתלקות היתה במוצאי שבת, אור ליום ראשון, בעיר רוסטוב — "ושם מנוחתו כבוד". ציונו של הרבי הרש"ב נמצא אף הוא ברוסטוב, באותו מקום שבו היתה הסתלקותו.
"מאמר הראשון אשר אמר ברבים אחרי הסתלקות אביו" — לאחר הסתלקות אביו של הרבי הרש"ב, הוא הרבי הרביעי, הרבי המהר"ש. הרבי המהר"ש הסתלק בי"ג תשרי תרמ"ג, ואף שאת קבלת הנשיאות באופן רשמי לא קיבל בנו הרבי הרש"ב מיד — דבר שלקח באופן רשמי כעשר שנים, עד ראש השנה תרנ"ד, שכן לא הסכים לשבת על מקום אביו ולקבל את הנשיאות — בכל זאת אמר מאמרי חסידות בכל השנים הללו. והמאמר הראשון שאמר היה שלושה ימים לאחר הסתלקות אביו: האב הסתלק בי"ג תשרי, ו"ביום השני של חג הסוכות תרמ"ג", שהוא ט"ז תשרי, כבר אמר את מאמר החסידות הראשון, "ומתחיל כתר יתנו לך". זה היה פתיח המאמר הראשון שאמר הרבי הרש"ב.
"מאמר - ברבים - האחרון בהיותו בעלמא דין" ועתה מסיים הרבי לגבי המאמר האחרון שאמר הרבי הרש"ב ברבים בהיותו בעלמא דין, לפני הסתלקותו. וההדגשה היא "ברבים", שכן שלא ברבים אמר מאמר אף מאוחר יותר; אך ברבים היה המאמר האחרון "בסעודת פורים תר"ף". כפי שראינו קודם בתחילת הפתגם, הסתלקות הרבי הרש"ב היתה בב' ניסן תר"פ, ופורים הוא כשבועיים לפני ההסתלקות. בסעודת פורים תר"פ היתה התוועדות ברבים — שעליה נדבר מעט עוד — ואז אמר את מאמר החסידות האחרון ברבים, שהדיבור-המתחיל שלו: "ומתחיל ראשית גוים עמלק גו' קץ שם לחשך".
אף שהמילים "קץ שם לחושך" אינן באות בפסוק בהמשך ל"ראשית גויים עמלק" — שכן הפסוק "ראשית גויים עמלק" מסתיים במילים "ואחריתו עדי אובד" — הרי במאמר, לאחר שהרבי הרש"ב פותח בפסוק "ראשית גויים עמלק" ושואל שאלה על הפסוק, הוא אומר מיד שכדי להבין זאת יש להקדים את הפסוק "קץ שם לחושך", ומתחיל לדבר על העניין. לפיכך, כאשר מצטטים את שם המאמר, קוראים לו "ראשית גויים עמלק גו' קץ שם לחושך". זה היה הפתיח.
יש תיאור ממש מבהיל על אותה התוועדות ברבים של פורים, שהיתה שבועיים לפני ההסתלקות. התיאור נמצא בספר "תורת שלום", שהוא שיחות הרבי הרש"ב, וכן בספר "אשכבתא דרבי" שכתב הרב משה דובער רבקין, שתיאר את כל מה שהיה לפני ההסתלקות. יש שם תיאור ממש מבהיל על מה שהתרחש באותה התוועדות.
הרקע לכך הוא שבאותה תקופה היתה גזירת הממשלה בצורה חריפה מאוד על שלושה דברים: א) נאסר לחלוטין להתקהל יחד — כל התקהלות נחשבה לדבר נגד השלטון וגררה מאסר; ב) בפרט נאסר לשתות אלכוהול; ג) ואיסוף כספים ברבים אף הוא נאסר. ובאותה התוועדות של פורים נעשו שלוש העבירות יחד: היתה התקהלות גדולה, שתו "לחיים", ואף אספו כסף שהיה מונח על השולחן ממש בקערת כסף.
בתחילה היתה ההתוועדות אמורה להתקיים בצורה שקטה מאוד: כל הנאספים ישבו בחשאי, בשקט ואף בכיווץ, שלא יישמע קול, ותכננו לשבת מעט וכל אחד יברח מהר לביתו, כדי שלא ייתפסו ולא יקרה דבר. לאחר כחצי שעה שישבו היתה נטילת ידיים לסעודה, והרבי הרש"ב ישב ואמר "לחיים" לקהל, ומיד ראו על פניו שינוי מוחלט בכל ההתייחסות למצב. הוא הורה שיביאו משקה לכולם, ואמר שינגנו בקול רם, וניגנו — וביתו היה במקום מרכזי מאוד — קהל רב, בקול רם.
כמובן, הדבר עשה רעש בחוץ בלילה, והרבנית של הרבי הרש"ב וכן בנו היחיד, הרבי הריי"צ, היו בלחץ גדול וניסו להרגיע, שכן היתה בכך ממש סכנת נפשות. אך הרבי הרש"ב התייחס לכך אחרת ואמר: "אין מה לחשוש משום דבר". לרבי הריי"צ אמר: "אל תדאג, אנו נהיה שלמים וחזקים" — בביטויים נפלאים מאוד — והוסיף: "במעמד שאני נמצא בו כרגע אינני מתפעל משום דבר".
ובאמצע הגיעו שוטרים לבית כדי לבדוק, ועל פי דרך הטבע היה אמור לצאת מכך מיד מאסר. אך למעלה מן הטבע לגמרי, ציווה הרבי על כל הקהל לא להסתכל לכיוונם ולא להתפעל מהם, כאילו אינם קיימים כלל. השוטרים רצו להיכנס לחדרו הפרטי של הרבי הרש"ב לערוך שם בדיקה, והרבי אמר שאם ייכנסו לשם — יתבטלו לגמרי; ואכן הם אפילו לא נכנסו, אלא עמדו בפתח ופחדו להיכנס. יש שם תיאור כיצד, תוך כדי נוכחותם, אמר את המאמר "ראשית גויים עמלק" ו"קץ שם לחושך", וראו ממש גילוי אלוקות בצורה נפלאה מאוד. זה היה באותו מאמר.
וזה, כאמור, היה המאמר האחרון ברבים. שלא ברבים היה גם מאוחר יותר, בשבת פרשת תשא, מאמר נוסף שאמר בצמצום, שהדיבור-המתחיל שלו "הנה אנכי כורת ברית". אך המאמר האחרון ברבים היה "ראשית גויים עמלק".
מעניין מאוד, שיש מושג לגבי מנהיגי ישראל: "מה שסיים זה פתח" — מה שסיים המנהיג הקודם, בזה פתח המנהיג הבא. ב' ניסן הוא יום הסתלקות הרבי הרש"ב, והרבי אומר שיום זה הוא בעצם יום התחלת הנשיאות של הרבי הריי"צ. מה היה המאמר הראשון של הרבי הריי"צ לאחר קבלת הנשיאות? "ראשית גויים עמלק" — אותו מאמר אחרון שאמר הרבי הרש"ב.
נוסיף כאן עוד עניין שאינו כתוב בפתגם. המאמר האחרון של הרבי הריי"צ, שהוציא ליום הסתלקותו, היה "באתי לגני", והוא היה גם המאמר הראשון של הרבי בקבלת הנשיאות. כלומר, המאמר האחרון שסיים בו הרבי הרש"ב — "ראשית גויים עמלק" — הוא הראשון של הרבי הריי"צ; והמאמר האחרון שסיים בו הרבי הריי"צ — "באתי לגני" — הוא המאמר הראשון של הרבי. הרבי הרש"ב פתח ב"כתר יתנו לך". ומהו המאמר האחרון שאמר אביו, האדמו"ר מהר"ש? זאת איננו יודעים; יודעים רק שאמר מאמר בראש השנה האחרון לפני הסתלקותו, או כשבועיים לפניה, אך לא ידוע לנו מהו הפתיח.
עוד עניין מעניין, שאיני זוכר מי אמרו: חסידים אומרים הרגש מעניין, שכתוב בהלכה — הרמב"ם מביא — ששלוש מצוות נצטוו ישראל לפני כניסתם לארץ, לפני הגאולה: מצווה למנות מלך, מצווה להכרית את זרעו של עמלק, ומצווה לבנות את בית המקדש. ובשלושת הרביים האחרונים לפני הגאולה רואים שהדיבור-המתחיל של המאמר הראשון שאמר כל אחד מהם הוא ממש לפי סדר זה: הרבי הרש"ב — "כתר יתנו לך", כנגד המצווה למנות מלך; הרבי הריי"צ — "ראשית גויים עמלק", כנגד המצווה להכרית את זרעו של עמלק; והרבי — "באתי לגני", כנגד בניין בית המקדש. סדר זה מעניין מאוד, שהרבי, כידוע, חיבר את הסדר של שלו.