"חדר" המאה שמונים ושבעה בהיכל היום-יום.
יום רביעי כ"ח אייר, מ"ג לעומר, ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, במדבר, רביעי, עם פירוש רש"י.
תהילים, כ"ח בחודש, מפרק קל"ה עד פרק קל"ט כולל.
תניא, ביום הזה מתחילים פרק נ"ב, מתחילת הפרק, במילה "וכמו". השיעור מסתיים בעמוד ע"ג, במילים "האור מהשמש".
מקורו של הפתגם הנלמד היום במכתב שכתב הצמח צדק בו' אייר תקצ"ט. הנושא שבו פותח את מכתבו הוא הסיבה שבחר בשם המשפחה "שניאורסון". מן המכתב הזה כבר הובא ב"היום-יום" קודם לכן, בחודש ניסן, בעניין שמות המשפחה של רבותינו נשיאינו.
כדי לבאר מדוע בחר הצמח צדק בשם "שניאורסון" — שם המייחסו באופן ישיר לאדמו"ר הזקן, ששמו שניאור — מביא הוא במכתב את האמרה שנלמד עתה, המראה על הקשר העמוק במיוחד שבין הצמח צדק לסבו, אדמו"ר הזקן. אף שהצמח צדק אינו בן בנו של אדמו"ר הזקן אלא בן בתו — הרבנית דבורה לאה, שבנה הוא הצמח צדק — אף על פי כן, דבר זה מבטא את עומק קשרו לאדמו"ר הזקן ביתר שאת.
נעיין בפתגם, ואחר כך נוסיף עוד כמה נקודות. וכך מובא: "באחד מחזיונות לילה" — באחת הפעמים היה לצמח צדק חיזיון, שראה בלילה מחזה אלוקי מיוחד. מה ראה? "ראה הרה"ק [הרב הקדוש] הצמח צדק את רבנו הזקן בתוך שלושים להסתלקותו". הסתלקותו של אדמו"ר הזקן היתה, כידוע, בכ"ד טבת, ובאותו חודש, בתוך השלושים, נתגלה אדמו"ר הזקן בחיזיון לנכדו הצמח צדק.
ומה ראה הצמח צדק באותו חיזיון? "אמר לפניו" — אדמו"ר הזקן אמר באותו חיזיון לנכדו הצמח צדק "המאמר על שלשה דברים העולם עומד", מאמר חסידות המיוסד על לשון המשנה בפרקי אבות "על שלושה דברים העולם עומד". זהו עניין אחד שהיה בחיזיון — ששמע מאמר חסידות. מאמר זה כבר שמעו בחייו מאדמו"ר הזקן כמה פעמים, בכל פעם בביאור שונה, ובאותו לילה שמעו בביאור חדש.
לאחר שסיים אדמו"ר הזקן לומר לצמח צדק באותו חיזיון את המאמר, שומע הצמח צדק מסבו אמירה מעניינת. אדמו"ר הזקן אומר לו: "כתיב איש מזריע תחלה יולדת נקבה". מה נלמד מלשון זו? שכאשר נולדת נקבה, מקורה וביטוייה הם באב, באיש — שכן "איש מזריע תחילה יולדת נקבה", והנקבה היא הביטוי העמוק ביותר של האב. ואומר אדמו"ר הזקן לצמח צדק: "זהו אמך" — אמך, שהיא בתי, קשורה אליי ביותר, כי "איש מזריע תחילה יולדת נקבה".
וממשיך ואומר לו: מהו המשך לשון חז"ל? "אשה מזרעת תחלה יולדת זכר" — הזכר הנולד אחר כך קשור בעומק הגדול ביותר לאמו. "וזהו אתה". לפי זה יוצא שהצמח צדק קשור לסבו אדמו"ר הזקן באופן החזק ביותר, בהיותו בן בתו: מצד אמו — האם הקשורה ביותר לאביה, והוא הקשור ביותר לאמו — נמצא שהוא הקשור ביותר לאדמו"ר הזקן. זאת אמר אדמו"ר הזקן לצמח צדק בתוך השלושים להסתלקותו.
מי שמילא בפועל את מקום אדמו"ר הזקן היה אדמו"ר האמצעי, והצמח צדק היה רק בדור השלישי. אולם אמרה זו, בסופו של דבר, הכניעה — אפשר לומר — את הצמח צדק, וגרמה לו להסכים לקבל את הנשיאות. וזאת מספר הרבי הריי"צ באותו מכתב באריכות רבה מאוד.
הוא מספר שם, שלאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי לא רצה הצמח צדק לקבל את הנשיאות; אף שקיבל חסידים, נתן להם עצות ואמר מאמרים, לא רצה בשום אופן לקבל את הנשיאות באופן רשמי. יש שם אריכות שלמה כיצד ניסו ולא הועיל.
עד שמסופר שלאחר זמן הגיע חג השבועות, ובאו כמה חסידים אל הצמח צדק, וביניהם חסיד ששמו מצוין — רבי פרץ מביטוב. אמר רבי פרץ לחבריו: שמעו, נפל לי רעיון — אכנס עמכם לרבי, ותראו, אומַר לו רעיון שממנו אוכיח לו שעל פי תורה הוא מחויב להיות ממלא המקום. שהרי הצמח צדק היה שולח את החסידים לנכדים אחרים של אדמו"ר הזקן, שלדעתו ראויים למלא את המקום. אמר רבי פרץ: יש לי מה לומר לו.
נכנס אליו ליחידות יחד עם עוד כמה חסידים, ואותו חסיד רבי פרץ אמר לו מעצמו: שמע, כתוב "איש מזריע תחילה יולדת נקבה" — כי היא אמך, ו"אשה מזרעת תחילה יולדת זכר" — וזה אתה, אם כן אתה הקשור ביותר. ברגע שאמר לו זאת, מסופר שהצמח צדק נכנס לדביקות ורצינות. יש כמה גרסאות כיצד היה הדבר בדיוק, אך זה גרם להכרעת הכף שקיבל את הנשיאות. כלומר, כאן קיבל בפועל את מה שאמר לו אדמו"ר הזקן, סבו, בתוך השלושים להסתלקותו — שיבוא היום שבו ישמע דבר זה, וזה יביאו להחליט לקבל את הנשיאות; וזה מה שהכריע את הכף.
המעניין הוא שמיד באותו יום אמר שיאמר מאמר חסידות, ובחג השבועות זה היה קבלת הנשיאות. ומה היה המאמר שאמר? המאמר על שלושה דברים העולם עומד. וגם בזה יש סיפור מעניין: באמצע אמירת המאמר, כשעמדו חסידים שונים צפופים יחד ושמעו, עוצר הרבי לפתע ואומר משהו שאינו קשור למאמר. הוא אומר בביטוי: "מה אתה חושב, שאני עושה כאן קונצים? איני עושה שום קונצים. פשוט הסבא עומד ואומר לי לומר זאת", וחוזר להמשיך את המאמר. הקהל לא הבין למי דיבר ומה אירע כאן.
השלמת הסיפור מעניינת מאוד: נכח שם באותו מעמד חסיד ששמו רבי אייזיק מהומיל. יש סיפור מדהים על רבי אייזיק מהומיל, שהיה פעם אצל אדמו"ר הזקן בחדרו כשאמר אדמו"ר הזקן את המאמר על שלושה דברים העולם עומד. באותה שעה היה הצמח צדק ילד קטן, כבן שלוש-ארבע, ושיחק בתפוחי אדמה כתפילין, ששָׂם על ראשו והסתובב בחדר. בעוד אדמו"ר הזקן אומר את המאמר, הרגיש החסיד רבי אייזיק כאילו הילד מפריע, ורצה איכשהו... אז באמצע המאמר עצר אדמו"ר הזקן ואמר משפט שהבינו רבי אייזיק: "הוא שומע, ועוד תראה שהוא שומע".
כעבור עשרות שנים, כשקיבל הצמח צדק את הנשיאות, חזר באותו יום על המאמר על שלושה דברים העולם עומד, כפי שהיה אז, באותו מעמד שבו היה ילד קטן ושמע זאת. וכששמע זאת החסיד רבי אייזיק, נכנס להלם — כיצד רואה הוא שכילד קטן שמע הכול, ועתה חוזר על הדברים מילה במילה. הרבי הרגיש את מחשבותיו, ובאמצע אמר לו: מה אתה חושב, שאני עושה קונצים? אין אלו קונצים; פשוט הסבא עומד ואומר לי לומר זאת.
זוהי השלמת הפתגם על שני חלקיו, ומעניין שהוא ממשיך את פתגם היום הקודם. ביום הקודם דובר על הקשר העצום שבין אדמו"ר הזקן לבעל שם טוב ולמגיד, בצורה חזקה יותר מאחרים; וכאן, בפתגם היומי, מדובר בתוך חב"ד עצמו — על הקשר העצום של הצמח צדק לאדמו"ר הזקן, קשר חזק מאוד.
מעניין להשלים, שבאחת השנים, ב"היום-יום" של הרבנית חיה מושקא בכ"ב שבט (כמדומני בתשנ"ב), דיבר הרבי בשבחה של הרבנית, ואמר את הביטוי הזה — שהיא קשורה מאוד לאביה באופן נפלא, שכן כתוב "איש מזריע תחילה יולדת נקבה"; ומכיוון שהיא בתו של הרבי הריי"צ, קשרה אליו עמוק ומיוחד מאוד. זהו אותו רעיון הכתוב בפתגם זה.