"חדר" המאה שישים ושניים בהיכל היום-יום.
שבת ג' אייר, י"ח לעומר, ה'תש"ג.
קודם כל מתייחס הרבי להפטרה הנאמרת בשבת זו, הפטרת פרשת קדושים, וכותב: "ההפטרה - ויהי דבר ה' וגו' אל דרוש אותי". מהו הדגש כאן? לפי מנהג האשכנזים ההפטרה בפרשת קדושים היא מספר עמוס, המתחילה במילים "הלוא כבני כושיים"; אך לפי מנהגנו כבר אמרנו אותה בשבת שעברה, שבת פרשת אחרי-מות, כפי שקראנו בפתגם של כ"ו ניסן. לפיכך בשבת זו, פרשת קדושים, אנו נוהגים כמנהג הספרדים, שההפטרה היא מספר יחזקאל בפרק כ', במילים "ויהי דבר ה' וגו' אל דרוש אותי".
שיעורים: חומש, קדושים, שביעי, עם פירוש רש"י.
תהילים, ג' בחודש, מפרק י"ח עד פרק כ"ב כולל.
תניא, לומדים ביום הזה את כל פרק מ"ה, מתחילתו במילים "עוד יש", עד סיום הפרק במילים "כמו שכתוב במקום אחר".
לאחר מכן מדגיש הרבי מנהג שנוהגים אצלנו: "אין שותים מים קודם הבדלה". מהו הדיוק בדבר? בגמרא במסכת פסחים דף ק"ה נחלקו האמוראים, רב ורב הונא, אם מותר לשתות מים במוצאי שבת קודם הבדלה: רב מתיר, ורב הונא אוסר. בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, סימן רצ"ט סעיף א', כותב אדמו"ר הזקן שהאיסור לאכול או לשתות קודם ההבדלה אינו כולל מים, דהיינו שמים מותר. וכאן החידוש: אף שנפסקה ההלכה שמותר לשתות מים קודם ההבדלה, מנהגנו למעשה שאין שותים מים קודם הבדלה, והדבר מיוסד יותר על פי קבלה, שמקפידים שלא לשתות אפילו מים קודם הבדלה.
מקורו של הפתגם היומי במכתב שכתב הרבי הריי"צ בכ"ח מנחם-אב תש"א. שם הוא עונה ליהודי שהתלונן מעט על הקשיים שבחייו, על זרימת החיים והמעמסה וכו'. הרבי הריי"צ כותב לו שישנם שני אופנים כיצד אדם יכול להסתכל על חייו: כשאדם מרגיש קושי, יכול הוא להסתכל על אלה שחייהם טובים משלו — ואז מתעורר בו רגש של קנאה; או להסתכל על אלה שחייהם גרועים משלו — ואז מתעורר בו רגש של שמחה על מצבו. ובהמשך מכוון אותו הרבי הריי"צ כיצד צריך להיות.
רעיון זה מופיע גם בפתגם ה"היום-יום" של כ"ב חשוון, שם כותב הרבי שיש הבדל בין עניינים רוחניים לעניינים גשמיים: בעניינים רוחניים תמיד תסתכל על מי שמעליך, שתהיה לך קנאת סופרים לרצות להיות כמותו; ובעניינים גשמיים להפך, תסתכל על מי שמצבו למטה משלך, ותהיה שמח על המצב שבו אתה נמצא.
הרבי הריי"צ כותב שם שהתכונה לקנא במי שיש לו יותר ממך, הקנאה, היא אחת המידות השליליות, ובכל זאת אפשר להשתמש בכל מידה לטוב, אם יודעים כיצד לכוונה לצורה טובה. וכדוגמה לנטילת מידה לא טובה ולהפקת לימוד לטוב ממנה, מביא הרבי הריי"צ את הדוגמה שנעיין בלשונה בפתגם.
וכך הוא כותב: "כל המדות, אף גם המדות הבלתי טובות או גם רעות על פי תוארם ושמותיהם" — כל המידות שבאדם, אלו שאינן טובות ואף אלו הגרועות והרעות ממש, אפשר להשתמש בהן לעבודת השם על פי התורה. אפשר ליטול מידה שלילית, שהרי יש כלל ש"מכל דבר שיהודי רואה או שומע צריך ללמוד הוראה בעבודת ה'"; ולפי כלל זה, גם אם אתה נפגש עם מידה לא טובה, יש בידך הכלים להפיק ממנה הוראה טובה בעבודת השם.
ומביא דוגמה, כמו שהרב הצדיק רבי משולם זוסיא ז"ל מאניפולי לימד כמה דרכים בעבודת השם מן הגנב. מה אפשר ללמוד מגנב? ישנן כמה וכמה מעלות טובות ונעלות בעבודת השם, שדווקא הגנב מלמד אותנו כיצד לנהוג בהן.
א) הצנע לכת — כשם שהגנב עושה את כל דרכיו בהצנעה, שלא יזהוהו, כך על האדם בעבודת השם ללמוד מן הגנב ולהיות בהצנע לכת, לעשות פעולות טובות ולאו דווקא בפומבי, אלא בדרך של הצנע לכת.
ב) מעמיד עצמו בסכנה — כשם שהגנב נכנס לכל מיני מצבים ביודעו שאם ייתפס או אם תארע תקלה בדרכו הוא עלול לשלם על כך אפילו בחייו, ובכל זאת מעמיד עצמו בסכנה משום המטרה שהוא שם לנגד עיניו; כך על היהודי ללמוד מכך בעבודת השם, לעשות את מה שצריך ולא לירוא, גם אם כרוך הדבר בסיכון מסוים.
ג) דבר היותר קטן חשוב כדבר גדול — גם כשהוא בא לגנוב דברים קטנים, הוא משקיע בהם כאילו היו דבר גדול, שכן אצלו לכל דבר יש חשיבות. וכך גם בעבודת השם: על האדם לייחס לדברים טובים חשיבות, גם אם הם נראים קטנים, כמו לדברים גדולים, ולהתייחס אליהם באותה רצינות ובאותה עוצמה.
ד) עמל בטרחה גדולה — הגנב אינו מחפש חיים קלים, אלא טורח ועמל הרבה כדי להגיע ליעדו. כך גם בעבודת השם על האדם לעמול בטרחה גדולה כדי להגיע ליעד.
ה) זריזות — הוא לומד ומתאמן לעשות את הדברים בזריזות ובמהירות, לגמור את המלאכה מהר ולברוח מהר. כך בעבודת השם על האדם ללמוד ממנו להיות בזריזות.
ו) בוטח ומקווה — אין הוא חושב שייתפס בגניבתו, אלא בוטח שיצליח ומקווה שלא ייתפס; מה שמחזיק אותו ודוחף אותו הוא הביטחון והתקווה. וכך גם בעבודת השם, בוודאי צריך שיהיו ליהודי ביטחון ותקווה בה', ולא להיות תמיד במתחים ובחששות.
ז) הנקודה האחרונה — אם לא הצליח בפעם הראשונה, חוזר פעמים רבות. יש לו מטרה לנגד עיניו ואין הוא עוצר; לא הצליח הפעם — יבוא פעם שנייה ושלישית. כך בעבודת השם, אם אדם מנסה ואינו מצליח, אל לו להתייאש, אלא להמשיך וללכת כמה וכמה פעמים.
בקשר לדוגמה השביעית יש מכתב מעניין שכותב הרבי למישהו בעניין שידוך, שכתב לרבי שהוא מנסה ונפגש ואינו מצליח. הרבי מביא לו פתגם זה ומדגיש את הנקודה השביעית, ואומר: "צריך להשתדל, כמו הגנב — לא מצליחים בפעם הראשונה, ננסה בפעם השנייה, ואם לא בשנייה — בשלישית". אין אדם יודע כמה קבע לו הקדוש-ברוך-הוא להתגלגל עד שיגיע ליעדו. ומסיים ואומר לו: בטוח הדבר שיימצאו זיווגים הגונים, ובלבד שיהיה בוטח ומקווה להגיע ליעד, ואז בעזרת השם מצליחים.