"חדר" המאה שישים ואחד בהיכל היום-יום.
יום שישי, י"ז לעומר, ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, פרשת קדושים, שישי, עם פירוש רש"י.
תהילים, ב' בחודש, אומרים מפרק י' עד וכולל פרק י"ז.
תניא, ביום הזה מסיימים פרק מ"ד. השיעור מתחיל בדף ס"ד במילים "רק שאף על פי כן", עד סיום הפרק במילה "וכאן נודע".
הפתגם היומי מתייחס לתאריך ב' אייר. ב' אייר הוא, כידוע, יום הולדתו של הרבי המהר"ש, והפתגם מתייחס אליו באמצעות סיפור המבטא את עניינו המיוחד של הרבי מהר"ש. במשפט הראשון כתוב: "יום הולדת את אדוני אבי, זקני, מורי ורבי" — היינו הרבי מהר"ש, סבו של הרבי הריי"צ. יום הולדתו של הרבי מהר"ש. וכאן כותב הרבי שהיה זה בשנת תקצ"ג.
מעניין שתאריך יום הולדתו של הרבי מהר"ש אינו מוחלט לגמרי. הרבי בעצמו, כידוע, הוציא ספר תולדות על הרבי מהר"ש — רק על הרבי מהר"ש עשה הרבי ספר תולדות — ושם הוא כותב בפשטות: "בשני באייר שנת תקצ"ד נולד בליובאוויטש", ובהערה למטה מוסיף: "יש אומרים אשר נולד בשנת תקצ"ג" (ואולי הכוונה שם לשנת עיבור). הרי שהרבי נוקט בפשטות שהיה זה תקצ"ד, וכן במשך השיחות שדיבר הרבי לאורך השנים מתייחס לכך שיום ההולדת הוא תקצ"ד ולא תקצ"ג. אך נקודה מעניינת: ב"היום-יום" השאיר הרבי את התאריך תקצ"ג.
כאן מובא תיאור של סיפור שאירע עם הרבי מהר"ש עצמו בילדותו. ב"היום-יום" מובאת רק נקודת הדברים, וניתן מעט רקע כפי שמופיע באותו ספר תולדות שכתב הרבי על הרבי מהר"ש. כשהיה הרבי מהר"ש ילד בן שבע, למד אצל המלמד שנקרא רבי פסח המלמד — שהזכרנוהו ב"היום-יום" של אתמול. הרבי מהר"ש כילד היה בקיא עצום בתורה: בקיא בחלק גדול מנביאים וכתובים לגמרי, לומד גמרא עם רש"י וחלק גדול מהתוספות, ובעת שהילדים היו משחקים היה הוא חוזר תנ"ך בעל-פה — בתור ילד.
אביו, הצמח צדק, נהג לבוא פעם בחודש לחדר, לכיתה, ולבחון את בנו, הרבי מהר"ש, יחד עם חבריו שבחדר — שרובם היו מבני המשפחה. לאחר שבחן את כולם, היה מחלק להם כסף כמתנות למי שידע, או לכולם. הרבי מהר"ש היה אוסף את הכסף שקיבל באותן הזדמנויות ובהזדמנויות נוספות, ובאמצעותו רכש ספרים.
וכאן מסופר על אחת הפעמים שבהן ביקר הצמח צדק בחדר ובחן. נקרא את הפתגם, הכתוב במקור ביידיש: "כשהיה הרבי מהר"ש בן שבע, בחנוֹ פעם הצמח צדק [אביו]. הסבא [הרבי מהר"ש] ידע לענות היטב כל כך, עד שהמלמד [רבי פסח] לא יכול היה להתאפק, ואמר לצמח צדק: מה דעתך, האין הוא עונה יפה?". המלמד, אף שעמד מול הצמח צדק שבא לבחון, כל כך התפעל מידיעותיו של הילד עד שלא יכול היה להבליג, ואמר לאב: מה אתה אומר, הוא עושה טוב?
אך הצמח צדק הגיב וענה למלמד: "מה הפליאה שתפארת שבתפארת עונה יפה?". פירוש הדבר: אנו נמצאים כאן בי"ז לעומר, ובימי ספירת העומר מציינים בכל יום תיקון של אחת הספירות. אנו בשבוע השלישי של הספירה, ביום השלישי שבו — היום השלישי הוא "תפארת", והשבוע השלישי אף הוא "תפארת"; נמצא שלידתו של הרבי מהר"ש היא ב"תפארת שבתפארת".
מבואר בחסידות במקומות שונים, שספירת התפארת היא ספירה מיוחדת מאוד, שעליה נאמרו ביטויים כגון ש"תפארת עולה עד הכתר" — שהתפארת קשורה לפנימיות הכתר. לתפארת יש את ההפלאה הזו שהיא כוללת את כל ההפכים, כקו האמצע המחבר את שני הקצוות; יש בכוחה לחבר את כל ההפכים, מפני שמאיר בה אור אלוקי בלתי-מוגבל שאינו מאיר בשאר הספירות. התפארת היא ספירה גבוהה מאוד, ו"תפארת שבתפארת" היא שיא הגדלות.
ואם נולד ביום כזה, הרי זו מהותו וזה עניינו. אם כן, מה הפלא ש"תפארת שבתפארת" עונה כל כך טוב? זהו היופי שביופי, וההתפעלות אינה במקומה, שכן בפשטות כך צריך להיות — שתפארת שבתפארת עונה כל כך יפה.