"חדר" המאה ושבעה עשר בהיכל היום-יום.
יום רביעי י"ז אדר שני ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, צו, רביעי, עם פירוש רש"י.
תהילים, י"ז בחודש, מפרק פ"ג עד פרק פ"ז כולל.
תניא, באמצע פרק ל"ז. השיעור היומי מתחיל במילים "ונמצא כי", ומסתיים בעמוד מ"ח במילה "גידיה".
הפתגם היומי קצר מאוד — שורה וחצי. בשיעור התהילים היומי, בי"ז בחודש, אומרים מפרק פ"ג ומסיימים בפרק פ"ז, והפתגם מתייחס לפסוק האחרון בשיעור, המסיים את פרק פ"ז (שיש בו שבעה פסוקים בלבד). בפסוק האחרון נאמר: "ושרים כחוללים כל מעיני בך". פסוק זה מדבר על תקופת הגאולה. "שרים" — אלו השרים בפה; "חוללים" — אלו המנגנים בכלי הנגינה. יהיה מצב של "שרים כחוללים", שכמות השרים תהיה כמות החוללים; אף שבדרך כלל, בתזמורת, מספר הנגנים בכלי הנגינה מרובה על הסולן השר לבדו — כאן יהיה "שרים כחוללים".
ההתייחסות היא לסיומת הפסוק: "כל מעיני בך" — כיצד לקרוא זאת? מבחינה דקדוקית ידוע שיש מושג "תנועה גדולה" ו"תנועה קטנה". ניקוד חולם הוא תמיד תנועה גדולה, ומשמעותה שהאות שעליה התנועה הגדולה עומדת בפני עצמה — אינה נסמכת, קשורה או צמודה לאות הבאה או למילה הבאה. היא כמו ילד גדול העומד על רגליו שלו. לעומת זאת, ניקוד קמץ קטן הוא תנועה קטנה, שמשמעותה שהמילה נסמכת ונשענת על המילה הבאה — יש מקף וחיבור, כילד קטן הצריך להיות צמוד לאמו כל הזמן.
לפיכך, כשאומרים "זה הכול" — סיימנו עם המילה; אך כשאומרים "כל אחד ואחד" — המילה "כל" היא פתיחה. אם כן, המילה "כל" יכולה לשמש לעתים בניקוד תנועה גדולה, שהוא סיום ועצירה, ולעתים בתנועה קטנה, שהוא המשך למילה הבאה.
כאן, בפסוק "כל מעיני בך", השאלה היא כיצד לנקד את הכ"ף של המילה "כל": האם בחולם, שהיא תנועה גדולה, או בקמץ, שהיא תנועה קטנה? יש סידורים שבהם המילה מנוקדת בחולם, ויש שבהם היא מנוקדת בקמץ. מהי הדרך הנכונה? בספרים המדוקדקים מאוד רואים על מילה זו, במקומות מסוימים, ניקוד חולם ויחד עמו גם מתג — כלומר, רומז שהמילה עומדת בפני עצמה ("כל" בחולם), ויש לה גם מתג המורה על המשכה. נמצא שלמילה "כל" זו יש את שתי המשמעויות.
ולכן הפתגם היומי מחלק — תלוי היכן אומרים את הפסוק: האם בעת אמירת תהילים, כבשיעור היומי בי"ז בחודש, שאומרים בו פרק זה כחלק מסדר אמירת התהילים; או בעת שעומדים לברך ברכת המזון בסיום האכילה, שאחד המזמורים הנאמרים לפני ברכת המזון הוא מזמור פ"ז.
וזו לשון הפתגם: "באמירת תהלים - פז,ז - אומרים "כל מעיני", הכ' בקמץ" — בתהילים מנקדים זאת בתנועה קטנה. "בסדר ברכת המזון הכ' בחולם" — בסדר ברכת המזון זה בתנועה גדולה. זהו תוכן הפתגם.
על פי השמועה — "שמועה" גם מלשון שמיעה, שאפשר לשמוע בהקלטות — כשהיה הרבי אומר מזמור זה בציבור, בי"ז בחודש, שומעים שאמר את המילה פעמיים: גם בתנועה הגדולה וגם בתנועה הקטנה, גם וגם, אחת בלחש יותר ואחת בקול יותר. על כל פנים, כאן בפתגם החלוקה היא האם זה בעת אמירת תהילים או בעת סדר ברכת המזון.