"חדר" המאה חמישים ותשעה בהיכל היום-יום.
יום רביעי ל' ניסן, ראש חודש, ט"ו לעומר ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, קדושים, רביעי, עם פירוש רש"י.
תהילים, ל' בחודש, אומרים את הפרקים האחרונים, מפרק ק"מ עד וכולל פרק ק"נ.
תניא, נמצאים בפרק מ"ד. השיעור היומי מתחיל בעמוד 126 במילה "ועפים", ומסתיים באותו עמוד במילים "וצרפה אחרי".
הפתגם היומי נלקח ממכתב שכתב הרבי הריי"צ בכ"ד ניסן ת"ש, המופנה לחסיד רבי עזריאל סלונים. הוא שאל את הרבי היכן נכון לקיים את ההתוועדויות: יש מעלה בקיום ההתוועדויות בבית פרטי, ויש מעלה בקיומן בבית הכנסת — ומהו הסדר הנכון?
הרבי הריי"צ משיב לו, וזה ציטוט מן המענה: "ההתועדות דסעודה שלישית, שבת מברכים ויום דא-ג-רא". מהו "יום דא-ג-רא"? ראשי חודשים או מועדי אנ"ש — מועדים המוכרים, י"ט כסלו וכדומה. כל ההתוועדויות הללו צריכות להתקיים בבית הכנסת, ואילו "ההתועדות דמלוה מלכא - אצל אנ"ש שי' בבתיהם הפרטיים".
ומהי הסברה שדווקא מלווה מלכה בבית הפרטי? יתכן שהדבר מיוסד על ביאור שאומר הרבי בלקוטי שיחות חלק ל"ו, בפרשת בשלח, בשיחה על מלווה מלכה — שעניינה של סעודת מלווה מלכה הוא להמשיך את קדושת השבת גם לימי החול, לסעודת החול. וכך גם כאן: הבית הפרטי לעומת בית הכנסת הוא כמקום החול לעומת מקום הקודש, וכל עניינה של מלווה מלכה הוא להמשיך את הקדושה גם בחול. לפיכך מתאים, לכאורה, שהתוועדויות של מלווה מלכה יתקיימו בבתים הפרטיים.
מעניין, שבאגרות קודש של הרבי הריי"צ, באותו יום עצמו שכתב מכתב זה — כ"ד ניסן — ישנם מכתבים נוספים באותו נושא. למשל, הוא כותב באותו יום לחסידים בירושלים, רבי משה דובער ורבי אהרן מאיר שגלוב: "נחת רוח גדול שבעתי מקביעות התועדותם בכל מוצאי שבת קודש אצל אחד מידידי, חבריהם יחיו". כלומר, הרבי הריי"צ מעודד מאוד לקיים את ההתוועדות דווקא בבתי האנשים.
מסתבר שהיה שם, בין החסידים בירושלים, דיון כיצד נכון לנהוג. יתכן שהרב סלונים שאל את הרבי הריי"צ מה נכון, שהרי הרבי הריי"צ השיב להם באותו יום בתודה על מה שהם עושים, כיוון שאכן כך צריך להיות.
אך לשלמות העניין, מעניין שהרבי כתב מכתב — באגרות קודש שלו, בערב ראש חודש טבת תשט"ו — לבנו של הרב סלונים, שקיבל את מכתבו של הרבי הריי"צ, ובו נותן הרבי הסתכלות מעט אחרת. הרבי כותב לו, ואני מצטט מלשונו: "אודות קביעת מקום התועדות אם בבית הכנסת או בבית של אחד מהאנשים" — כלומר, הבן שאל את הרבי את אותה שאלה שאביו שאל את הרבי הריי"צ. הרבי מאריך לו, ואצטט משפט מהמשך המכתב: "מזה ומזה אל תנח ידך ולעשות לסירוגין, ואי אפשר לקבוע מסמרות".
היינו, שהרבי לא כתב באופן קבוע, כפי שכתב הרבי הריי"צ, אילו התוועדויות צריכות להיות בבית ואילו דווקא בבית הכנסת, אלא אמר שאי אפשר לקבוע מסמרות. כנראה שהדבר תלוי בהזדמנויות, במקומות ובזמנים — "מזה ומזה אל תנח ידך", פעם כך ופעם כך. מעניין אם הקביעה השתנתה, או שמא זהו עניין אישי לאותו חסיד; אך על כל פנים, לשלמות הידיעה, זו תמונת העניין.